עושים טכנולוגיה

בשנים האחרונות פודקאסטים זינקו לתודעה הציבורית ונכון לאמצע 2019 היו כ-700 אלף ערוצי פודקאסט פעילים ברחבי העולם שהכילו כ-29 מיליון פרקים במאה שפות שונות. ועדיין, יצירת פודקאסט היא תהליך ארוך ומורכב שמצריך שימוש במספר רב של טכנולוגיות שונות, חלקן יקרות ומסובכות. חברת סטארט-אפ אמריקאית בשם Auxbus מנסה לפתור את הבעיה באמצעות השקת שירות חדשני שהופך את תהליך יצירת הפודקאסט לכמעט אוטומטי. שוחחנו עם מייסד החברה, דן ראדין, כדי להבין עם אילו בעיות מתמודדים יוצרי הפודקאסטים וכיצד ניתן לפתור אותן, האם יש בשוק הזה כסף וכיצד הוא עתיד להשתנות בשנים הבאות.

האזנה נעימה

יובל דרור.

מיהו האדם המשפיע ביותר בעמק הסיליקון? מארק צוקרברג, סרגיי ברין, אולי ג'ף בזוס? לא. בימים אלו האדם המשפיע ביותר על עתיד הטכנולוגיה, על החברות שינצחו בתחרות ועל התחרות עצמה הוא לא מנכ"ל של חברת טכנולוגיה, לא יזם ואפילו לא אמריקאי. הוא מסיושי (מאסה) סון, מנכ"ל חברת האחזקות היפנית סופטבנק, שבשנים האחרונות מפזר מיליארדי דולרים על חברות טכנולוגיה בעמק הסיליקון ובעולם כולו. הוא גם זה שהשקיע 11 מיליארד דולר בחברה אחת שמשכירה משרדים לטווח קצר: WeWork. זהו סיפורו של עלייתו והשאלה שנוגעת לנפילתו.

האזנה נעימה

יובל דרור.

הפנים שלנו העסיקו אותנו מאז ומתמיד. לאורך ההיסטוריה הפנים של השליטים הופיעו על מטבעות, אנשים עשירים ביקשו מציירים לצייר פורטרייט שלהם, שוטרים התעניינו בקלסתרונים – בקיצור, אי אפשר להכחיש – פנים זה דבר חשוב. ואולם נראה שהטכנולוגיה הדיגיטלית העבירה את העיסוק בפנים שלנו לאובר-דרייב: מהסלפי ועד דיפ-פייק, הפנים של כולנו נמצאים במרכז.
בפרק השלישי והאחרון בסדרת "על הפנים" המוקדשת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, נעקוב אחר האופן שבו יזמי ההייטק וחברות הטכנולוגיה זרעו בתוך התרבות רעיון ("מעקב אחר הפנים זה מגניב!") ואז הפכו אותו למקובל ונורמלי ונבדוק מדוע מכל המקומות בעולם דווקא לונדון הפכה לזירת הניסויים הגדולה ביותר במדינות המערב של טכנולוגיות לזיהוי פנים.

האזנה נעימה

יובל דרור.

חברות רבות בתחום הטכנולוגיות לזיהוי פנים טוענות שהן לא מציעות רק כלי שבאמצעותו ניתן לגלות את זהותו של אדם אלא גם כלי שבאמצעותו ניתן לגלות מה המצולם מרגיש וזאת באמצעות ניתוח של מיקרו הבעות פנים. חברות ענק כמו אמזון, יבמ ומיקרוסופט לצד חברות המתמחות בתחום, פועלות בשוק זיהוי הרגשות שמגלגל מדי שנה 20 מיליארד דולר אך האם זיהוי שכזה בכלל אפשרי?
בפרק השני של סדרת "על הפנים" המוקדשת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, נבדוק האם ניתן לזהות פדופילים, עבריינים ואפילו חוקרים באקדמיה באמצעות ניתוח תווי הפנים שלהם ומדוע קל לזהות עצב אבל קשה לזהות תדהמה.

האזנה נעימה

יובל דרור.

מאמצע 2019 החלו ערים גדולות בארה"ב להעביר חוקים שאוסרות על רשויות עירוניות ובהן רשויות החוק מלהשתמש בטכנולוגיה לזיהוי פנים. זמן קצר אחר כך הודיע ברני סנדרס הודיע כי יעביר חוק שיאסור על השימוש בטכנולוגיה ובאנגליה מזהירים מפני מגיפת זיהוי פנים.
הפרק הזה הוא הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שמנסה להבין מדוע דווקא טכנולוגיות לזיהוי פנים כובשות את העולם בסערה, לאופן שבו הן ישפיעו על החיים שלנו ולשאלות שהן מעוררות. בפרק: כיצד קרה שעשרות מחוקקים אמריקאים זוהו כפושעים והאם זה מקרה שחלקם הגדול היה שחורים.

האזנה נעימה

יובל דרור.

רעש במקום העבודה הוא לא תופעה חדשה אבל אם בעבר הרעש הגיע ממכונות אדירות, היום הוא מגיע מאנשים ואידיאולוגיות ארגון עבודה כמו ה-Open Space רק מחריפות את הבעיה. בפרק הזה אני מבקר בסביבות אקוסטיות רועשות ולומד כיצד הטכנולוגיה מנסה לסייע לנו לשכך את הבעיה ותוך כדי כך יוצרת בעיה אחרת לחלוטין.

האזנה נעימה

יובל דרור.

אנחנו שמחים להשיק פורמט חדש ב"עושים טכנולוגיה". הוא נקרא "פופאפ" ובו התייחסות קצרה ומתומצתת לענייני השעה בעולם הטכנולוגיה. הפופאפ הראשון מתייחס לירי המוני, גזענות מקוונת, מתקפות סייבר וניסיונות להשפיע על הדמוקרטיה האמריקאית. בקיצור, אוגוסט.

האזנה נעימה

יובל דרור.

בכל מטר מרובע בקזינו יש יותר פסיכולוגיה עיצוב וטכנולוגיה מאשר בכל מקום אחר על פני הכדור. מכיוון שמעטים המקומות שיש בהם כל הרבה טכנולוגיה מתקדמת, שמיושמת בדרכים כל כך מרתקות, הקזינו דומה לקנרית שבמכרה הפחם: הוא החלוץ שלפני המחנה, הוא יכול לגלות מה צופן לנו העתיד. בא לכם להציץ?

האזנה נעימה

יובל דרור.