רבות מיצרניות הרכבים עוברות לרכבי פנאי, CrossOver. הסיבה ברורה: בעולם הזה של האח הגדול, העולם הדיגיטלי, השוויוני, הקורקטי, אנחנו מחפשים להיות קצת יותר מיוחדים. רוצים לנהוג לאן שאנחנו רוצים במשהו שיותר ייצג את מי שאנחנו. אבל… לא אמרו שנפסיק לנהוג בעצמנו? מהי מכונית העתיד – רכב אוטונומי, או רכב פנאי?
האזנה נעימה,
אסף
הרשמה לפודקאסט:
תמלול הפרק: דוקטור אוטונומי ומיסטר קרוסאובר
מאזינים יקרים, תצמדו רגע לקיר, קחו סרט מידה ותמדדו את הגובה שלכם. כמה יצא? אתם גבוהים או נמוכים? רגע, ואתם מרוצים מהתוצאה? טוב, ברור שאף אחד לא שואל אותנו אם אנחנו רוצים להיות גבוהים או נמוכים – למרות שהאינטרנט מלא במדריכים איך, בעיקר, להיות יותר גבוה – אז אף אחד לא שואל אותנו, אבל ברור שיש יתרונות וחסרונות לכל צד.
למה להיות נמוך? למשל כי כמה מהאישים הכי גדולים בהיסטוריה היו נמוכים – בן גוריון, פיקאסו, מל ברוקס. בעצם, גם כמה מהאישים הכי גדולים היו גבוהים, ארנולד שוורצנגר… אבל להיות נמוך עוזר להיכנס לכל מושב גם במחלקה הרביעית של טיסת לואו קוסט, אין שום בעיה עם אף מיטה ואתה או את בכלל לא מכירים את הקטע של להתקע עם הראש בדלת העליונה הפתוחה של הארון. ומה היתרונות בלהיות גבוהים? אף אחד לא מסתיר בקולנוע, אפשר להגיע למדפים יותר גבוהים בסופר, כדי להוריד דברים לאנשים נמוכים ויש אחלה תירוץ לשבת מקדימה באוטו.
טוב, אף אחד לא שואל אותנו אבל לפעמים כן אפשר לבחור בין נמוך לגבוה, כשקונים אוטו חדש, למשל. שם אפשר לבדוק את היתרונות או החסרונות של כל צד ולפי זה להחליט: מכונית נמוכה עם היציבות והנוחות והחסכון בדלק, או המכונית הגבוהה שיותר קל להיכנס ולצאת מתוכה, שרואים בפקק מעל המכוניות האחרות ושהיא גם יותר בולטת לעין.
מה רובנו בוחר? עד עכשיו הלכנו על ה"להיות נמוך" בעיקר, אבל משנה לשנה אנחנו עוברים לג'יפים, קרוסאוברים, רכבי פנאי, איך שלא נקרא להם. בשנים האחרונות המכירות שלהם הולכות וגדלות בעולם וגם בישראל. למשל, פעם כמעט כל כלי הרכב שמיצובישי מכר בארץ היו רכבי כביש, היום כמעט כולם – רכבי פנאי. גם קיה עבר למכור בעיקר רכבי פנאי וניסאן, אפילו פיז'ו, אפילו טויוטה מתחיל לעשות קולות שהוא עובר למכור בעיקר את הגבוהים האלה.
מה זה אומר, כל המעבר הברור הזה לרכבי פנאי, שיש לנו יותר פנאי? המממ… NOPE. זה כן אומר שבעולם הזה של האח הגדול, העולם הדיגיטלי, השוויוני, הקורקטי, אנחנו מחפשים להיות קצת יותר מיוחדים. רוצים לנהוג לאן שאנחנו רוצים במשהו שיותר ייצג את מי שאנחנו, רוצים ליהנות מהחוויה הזאת לשבת למעלה, בוחרים צבע וריפוד, רוצים שיחכה לנו בחניה משהו גדול וגבוה שהוא רק שלנו, עם עיצוב שכיף להסתכל עליו, שאנשים אחרים גם יסתכלו עליו. אאחח..
אבל לא אמרו שנפסיק לנהוג בעצמנו ושתפסיק להיות מכונית משלנו בחניה? הרי, מכוניות אוטונומיות, בכל מיני רמות, מופיעות אצל היצרנים הכי גדולים ותשמעו מה אומרים על זה: אלון מאסק מטסלה אמר כבר בשנה שעברה ש"ההנחה שלי היא שבתוך עשר שנים יהיה מאוד לא רגיל לראות מכונית שהיא לא אוטונומית לגמרי". ומה אמרה על זה מזכירת התחבורה האמריקאית בכבודה ובעצמה? "כלי הרכב האוטונומיים עומדים לשנות את הדרך שבה אנחנו נוסעים ומתקשרים בינינו."
אולי כל הקטע האוטונומי הוא סתם קשקושים
הא?? טוב, בואו נראה, אולי כל הקטע האוטונומי הוא סתם קשקושים, כותרות כאלה של מחבקי עצים. ואולי לא. אינטל, למשל, קנתה את מובילאיי הישראלית בעיקר למטרות האלה של הרכב האוטונומי. כמה הם שילמו? 15 מיליארד דולר. לא, באמת, 15 מיליארד דולר. כמה זה 15 מיליארד דולר? נניח שתניחו עכשיו שטר של 100 דולר, זה הרבה כסף, אל תלכו משם, אבל נגיד שתניחו אותו על הקרקע, ועכשיו תניחו אחריו עוד אחד ועוד אחד ככה בשיירה רצופה של שטרות של 100 דולר. עד סין, וככה? בזבזתם רק קצת יותר מ-2 מיליארד דולר. אגב, זה לא 15 מיליארד, אלא 15.3, אז אפשר רק להוסיף עוד שיירה כזאת של שטרות, מאילת עד מטולה. זה ה-0.3.
וזאת רק אינטל. כל מיני חברות טכנולוגיה ענקיות, כמו גוגל ואנבידיה ואפל ואובר, וגם חברות הרכב הכי גדולות כמו ג'נרל מוטורס, ופולקסווגן וטויוטה ופורד, כל אחד מאלה משקיע מיליארדים במכונית הרובוטית, האוטונומית. החבר'ה האלה מרוויחים המון כסף, ומוציאים, או משקיעים חלק מאוד משמעותי ממנו באוטונומיה. אגב, הרבה מזה מושקע כאן, בישראל.
זה לא רק הכסף הגדול של החברות האלה שנשפך כמו מים על רכב אוטונומי, שיתופי, גם חשמלי ומקושר, גם מתחילים כבר לראות את הפירות של כל ההשקעה הזאת. בכל מיני מקומות, בעיקר בארה"ב ובגרמניה, יש כבר פיילוטים, ניסויים של רכב אוטונומי לגמרי שנוסע על הכביש. יש מקומות שאפילו כבר מסיעים ככה נוסעים ולא רק עובדים מבוהלים של מחלקת הפיתוח.
אפילו מעבר לפיילוטים, בהרבה מכוניות, כולל כאלה שאפשר לקנות בישראל ולא בהרבה כסף, יש טכנולוגיה חצי אוטונומית. מכוניות – גם קרוסאוברים האמת – שבולמות בעצמן במקרה חירום אם הנהג לא לגמרי מרוכז. אפילו הגה שאם הנהג סוטה מהנתיב הוא מסתובב בעצמו ומחזיר את הרכב למקום. העתיד כבר כאן. עתיד בלי תאונות, בלי פקקים ובלי כל העלויות הכבדות באחזקת מכונית. זהו בלי ספק עידן השלבים החלוציים של המהפכה הטכנולוגית. זה התחיל באנשי חזון ורקם מאז עור וגידים. המכונית, בלי ספק, מתגלגלת בסיבובים בוטחים לעידן האוטונומי והשיתופי.
רגע, לא אמרנו שאנחנו דווקא עוברים לנהוג? בעצמנו? בג'יפים? זה לא סתם שאנחנו עוברים לג'יפים. יצרני הרכב מגיבים בשמחה לכל האהבה הזאת לרכבי שטח וכאילו-שטח. כל מיני אייקונים בשטח חוזרים לחיים שלנו, שברולט בלייזר ופורד ברונקו קמים לתחייה, ללנד רובר או ריינג' רובר מעולם לא היה מגוון כל כך גדול של רכבי שטח, ומבצבצים דורות חדשים של סוזוקי ג'ימני, ג'יפ רנגלר, מרצדס G וואגן
לא רק זה, פתאום מלא יצרנים שבחיים לא היינו חושבים שמעניין אותם רכב שטח מתחילים לייצר קרוסאוברים – אלפא רומיאו, רולס רויס, למבורגיני! אבל… אוטונומיה…
מי קובע את סדר היום
אולי שווה לבדוק רגע מה חושבים על זה אלה שקובעים באמת את סדר היום שלנו. לא, לא פייסבוק: העיריה, או הממשלה. כרגע, ברוב העולם אי אפשר לנסוע ברכב אוטונומי. הסיבה הכי מיידית? כי לפי החוק שתי הידיים חייבות להיות כל הזמן על ההגה. כל מיני פרוייקטים נסיוניים מצליחים להשיג אישורים, שוב בעיקר בגרמניה ובארה"ב, אבל ברוב העולם, כמו בישראל, זה עדיין לא נפתר. מעבר לשינוי הקל הזה בחקיקה, לכל פקיד ירעדו הידיים לפי שיחתום על אישור לנסיעה של מיליוני קופסאות עם מנועים חזקים שמסתובבות בין הולכי רגל ורוכבי אופניים, בלי אף אחד ליד ההגה. שזה די מה שקורה ממילא בעידן וואטסאפ.
עכשיו, לעומת העיריות ברוב העולם שנקרעות בין הרצון להתקיים מדו"חות ותשלומי חניה ובין הרצון שהאזרחים-הבוחרים יוכלו לנסוע יותר מהר ממקום למקום, משרדי האוצר לאו דווקא מאושרים מהאפשרות שנסיעות יותר יעילות, יפחיתו מאוד את השימוש בדלק, שמכניס מלא מלא מסים. גם זה שאנשים יחזיקו פחות מכוניות, שזה אחלה לבטיחות ולסביבה ולספייס שכל אחד יקבל, עלול לגרום לממשלות להפסיד המון מסים שהם מקבלים עכשיו מכל העלויות של האחזקה. ה"הוצ' רכב".
למה בכל זאת ממשלות עושות מאמצים להסדיר את העניין האוטונומי ולא להכביד עליו יותר מדי? קודם כל, כי זה פשוט קורה. בסוף אי אפשר לעצור את המהפכות הטכנולוגיות. מה שלא יוסדר מלמעלה יידחף מלמטה והם יודעים את זה. דבר שני, הטכנולוגיה הזו הולכת להציל מאות אלפי אנשים בעולם ממוות כל שנה, הרבה עשרות – אולי אפילו מאות בשנה בישראל. אולי זה המקום להזכיר את האיש שאמר "אני רוצה למות בשקט ושלווה, מתוך שינה, בדיוק כמו סבא שלי, ולא בצרחות כמו האלה שהיו במכונית שלו".
אז עושה רושם שמצד אחד, גם בלי התלהבות גדולה מדי, הממשלות והעיריות יאפשרו למהפכה האוטונומית לקרות, ואולי אפילו יעודדו אותה. מצד שני, המכוניות הפרטיות מכניסות להן כל כך הרבה כסף, מישהו חושב שהם באמת ידרשו מאנשים להפסיק עם המנהג הזה של לנהוג?
לפצח את הסתירה
טוב. חייבים לפצח רגע את הסתירה הזאת. אנחנו נקנה ג'יפים או שלא נקנה כלום, נפעיל אפליקציה ונזמין רובוט שיסיע אותנו?
בואו נראה, אולי יש יצרנים שמאמינים ברכב אוטונומי, ויש כאלה שמאמינים בכלי רכב אינדיבידואליסטיים. אולי פשוט יש כאלה שרואים את העתיד ככה שמאמינים בדברים אחרים. כבר אמרנו שג'נרל מוטורס, למשל, משקיעה מלא כסף בפיתוח של טכנולוגיה חדשה. הם מתכננים למכור את המכונית הראשונה שלא יהיה בה הגה בכלל, וזה ממש בקרוב. חוצמזה, כבר עכשיו אפשר לקנות ולנהוג בארה"ב בקדילאק, חברה של ג'נרל מוטורס, שיש בה מערכת בשם "סופר קרוז". עם המערכת הזאת אפשר לנהוג בכבישים מסוימים, אפילו מאות קילומטרים ברציפות, בלי לגעת בכלל בהגה או בדוושות. הדבר היחיד שצריך לעשות בתור נהג – להסתכל קדימה. מצלמה עוקבת אחרי העיניים שלנו, אם היא מגלה שאנחנו מציצים הצידה – הופ! התרעה. הסטנו ממש את המבט לאיזשהו זמן? המערכת מתנתקת. אבל צעד גדול קדימה, מה זה צעד – קפיצה, לרכב האוטונומי. חוץ ממרכז הפיתוח הגדול בישראל של ג'נרל מוטורס, הם קנו את חברת הטכנולוגיה קרוז אוטומיישן וגם הקימו ושפכו כספים על חטיבת מייבן לרכב שיתופי, הכל בדרך לרכב החכם. אז GM בחר בדרך של האפליקציה עם הרובוט, נכון?
אזזז מה אתם אומרים על זה: GM כנראה בדרך להציג מכונית-על סופר-ספורטיבית ומעוצבת עם מנוע מרכזי, לא ברור אם דרך קדילאק או שברולט או שניהם, הוא השיק לאחרונה דורות חדשים ומושקעים של שני קרוסאוברים גדולים, שברולט טראוורס ו-GMC Terrain וכמו שאמרנו, הוא מחזיר לחיים את האייקון, שברולט בלייזר, בטח לא בקטע אוטונומי.
וטויוטה, מה איתם? אמרנו כבר שבארץ הם עושים קולות שבקרוב יימכרו יותר רכבי פנאי ושטח ממכוניות כביש. הם גם עוברים שינוי קיצוני בלהכניס פאן למכוניות שלהם, אחרי ששנים התייחסו אליהם, ולא בלי צדק, כפריג'ידרים של המכוניות. הם מייצרים את GT86, אחת המכוניות הכי כיפיות לנהיגה לפחות בין אלה שהן לא רק לעשירים, ובקרוב תהיה להם מכונית ספורט שהם מפתחים עם, שימו לב, ב.מ.וו! טויוטה סופרה, חובבי מכוניות שרוצים לנהוג בעצמם ולא לשתף את הנסיעה שלהם עם אחרים, ממש מחכים לה. אז טויוטה בחר בכיוון של פאן וקרוסאוברים, נכון?
אז זהו, שהם הקימו חטיבה מיוחדת בשם Toyota Research Institute או TRI, ודרכה היא משקיעה המון כסף בחיישנים ובינה מלאכותית, ותקשורת והגנת סייבר ובקיצור, כל מה שצריך כדי שהם יביאו לעולם מכונית שיתופית שנוסעת בעצמה. אפילו עבדכם הנאמן נסעתי בעצמי במכונית של לקסוס, שהוא מותג של טויוטה, בלי שאף אחד לא החזיק בשום הגה ולא לחץ על שום דוושות. מכונית אוטונומית לגמרי.
זה לא רק ג'נרל מוטורס וטויוטה. יונדאי וקיה, פורשה ופולקסווגן, רנו וניסאן, כמעט כל יצרן רכב גדול בעולם משקיע המון כסף גם וגם – גם בפיתוח של אוטונומיה ושיתופיות וגם בכלי הרכב הכי אינדיבידואליסטיים, הכי מגניבים והכי חווייתיים שרק אפשר.
אצל לנד רובר זה יותר פשוט. הם… פשוט… הציגו רכב שטח ללא נהג.
אז מה קורה כאן? העולם ויצרני הרכב והטכנולוגיה, הולכים לרכב אוטונומי ושיתופי, או שדווקא נראה יותר ויותר כלי רכב מלהיבים, חווייתיים, אינדיבידואליסטיים?
נסיעות שיתופיות
כדי להבין את התשובה, כדאי להקשיב לשני אנשים, אחד מייצג את הטכנולוגיות החדשות והשני את המכוניות הכי חווייתיות.
הראשון הוא גיל פראט. נשמע ממש ישראלי, נכון? האמת היא שהוא דווקא אמריקאי והיה אחד הבכירים של סוכנות DARPA האמריקאית הממשלתית האגדית, שמפתחת כל מיני טכנולוגיות, צבאיות ואחרות, שלפעמים השתיקה יפה להם ולפעמים צעקת ההפתעה יותר מתאימה.
גיל פראט מנהל את חטיבת הטכנולוגיות החדשות של טויוטה שהזכרתי קודם והוא לגמרי בעניין של מכוניות אוטונומיות. מה הקטע של איש הטכנולוגיות הצבאיות עם מכוניות אוטונומיות? האמת שזה מתחיל בגיל מאוד צעיר, ולא בנסיבות נעימות. כשהוא היה ילד קטן, הוא היה בחוץ ביחד עם החבר שלו. הגיעה מכונית ופגעה בחבר, שנהרג. הטראומה נשארה, אבל ברגע שהיתה לו הזדמנות להיות בין האנשים שיביאו את המכונית האוטונומית לעולם, הוא תפס אותה בשתי ידיים. ולנהל את החטיבה שמפתחת טכנולוגיות חדשות לאחד מיצרני הרכב הכי גדולים בעולם, זו בהחלט פוזיציה. וככה גיל פראט הוא אחד האנשים שיש להם את היד הכי מדויקת על הדופק של הטכנולוגיות החדשות במכוניות.
הדארפאי בדימוס הזה גילה בסמינריון של טויוטה את הסיבה לזה שיצרני המכוניות משקיעים מיליארדים במכוניות האוטונומיות. ומה הסיבה? "בגלל אובר", הוא אמר. "בגלל אובר והמתחרים שלו".
את אובר מכירים בכל מיני ערים בעולם, אבל לטובת מאזיננו בישראל, שלא יכולים לנסוע בשירות הזה, אני אסביר במה מדובר. אובר הוא מין ווין ווין סיטואיישן כזה. מצד אחד יש בעלי מכוניות משועממים, או שסתם אין להם משהו יותר טוב לעשות באותו זמן, והם זמינים באפליקציה עם המכונית הפרטית שלהם. בצד השני – אנשים שרוצים להגיע מ-A ל-B, או ל-C כי את B הם כבר מיצו. אלו מבקשים נסיעה, ההם מציעים להסיע ברכב שלהם והופ – יש נסיעה. והיא יותר זולה ממונית, כמובן.
ואובר, הפלטפורמה של השירות הזה, גדולה. כמה גדולה? היא חברה פרטית, אבל כנראה שהשווי שלה יותר גדול כמעט מכל יצרן רכב בעולם. עשרות מיליוני משתמשים נוסעים מאות מיליוני נסיעות כל שנה בשירות הזה, ועוד לא דיברנו על המתחרים, כמו ליפט האמריקאית או דידי צ'אושינג הסינית. אנחנו מדברים כבר על כמה מיליארדים של נסיעות שאנשים נסעו בשירותי שיתוף הנסיעות של החברות האלה ואלה שדומות להם וזה רק הולך ומתרחב.
אז למה גיל פראט מתכוון כשהוא אומר "בגלל אובר והמתחרים"?
לעובדה הצנועה והנחמדה הבאה: בגלל שלא יהיה צורך לשלם לנהג, המחיר של נסיעת אובר עם רובוט שלא מפסיק לדבר פוליטיקה של בינה מלאכותית ולקלל בשפת מכונה, יכול לצנוח לחצי. ועוד לא דיברנו על זה שאם הרכב האוטונומי גם יהיה חשמלי, מחיר הנסיעה בכלל תצנח לרמות שלא ישאירו אף אחד בבית וכל הזמן ישתמשו בעוד ועוד מכוניות.
זה כסף גדול. אף יצרן לא רוצה להחמיץ את החגיגה.
אבל למה שכל כך הרבה אנשים ירצו לנסוע בנסיעות השיתופיות האלה, הם לא רוצים ג'יפים משל עצמם? יצרני רכב שמשקיעים באוטונומיה לא מפתחים את הטכנולוגיה שתסגור להם את הבאסטה?
אם לשפוט לפי האיש מטויוטה, האנשים שאוהבים לנהוג הם לא העניין. אנחנו רגילים שהנהגים בוחרים לנסוע לכאן או לשם. עם מכונית אוטונומית, לא צריך להחזיק רשיון נהיגה כדי לעשות את זה. רכב אוטונומי יאפשר גם לילדים וקשישים, לעיוורים או משותקים, כל מה שצריך זה להפעיל אפליקציה. ואם הנוסע לא יכול אפילו להפעיל אפליקציה – פשוט מישהו אחר יכול לעשות את זה בשבילו.
כמה לקוחות חדשים נולדו ה רגע ליצרני המכוניות?
עושה רושם שהאיש מטויוטה שפך לא מעט אור על הסיבה שהחבר'ה האלה משקיעים כל כך הרבה בטכנולוגיות החדשות. אבל בכל זאת, מה יהיה עם הקרוסאוברים? למה טויוטה משקיע עכשיו כל כך הרבה במכוניות ספורט, בעיצוב, ברכבי שטח? למה GM מחזיר אייקונים לשטח ומשקיע בטנדרים ענקיים ובקרוסאוברים מלאים בניקל שאי אפשר להתעלם ממנו?
בשביל זה שווה לשמוע את אחד האנשים שמהבוקר ועד הערב עובדים רק באיך לגרום לדופק של אנשים לעלות. אני מדבר על בחור בריטי בשם אנדי פאלמר. ד"ר אנדי פאלמר. כי הוא לא סתם מהנדס, אלא קיבל דוקטורט בניהול הנדסה. הוא תכנן בחיים שלו כל מיני חלקים הנדסיים ברכב, וגם מכוניות וכלי רכב מסחריים, אבל הכי נחמד לי לחשוב עליו בתור התפקיד הכי מעודכן בקריירה שלו שזה – המנכ"ל של אסטון מרטין.
את אסטון מרטין, המכוניות האלה שתמיד הכריעו את הרעים עם 007 על ההגה, או על הגג, דווקא אפשר לקנות בישראל. אם יש לכם בערך מיליון שקלים ומעלה לפני שתשמעו כמה עולה מקיף לשנה או החלפת שמנים. כשפתחו בהרצליה את הסוכנות של אסטון מרטין ב-2015, אנדי פאלמר כיבד את העם היושב בציון בנוכחותו. אסטון מרטין, אפשר להעריך בוודאות די גדולה, לא מתכוננת להושיב מאחורי ההגה אף רובוט. אולי באיזה סרט של ג'יימס בונד. אבל אם ככה, איך החברה הזאת מתכוננת לעתיד? בכלל, איך אחד כזה רואה את העתיד?
"קורה שינוי גדול בתעשייה," הוא אומר "אין ספק שמכוניות מקושרות, שיתוף נסיעות, רכב אוטונומי ומכוניות חשמליות יקחו פיקוד על עיקר התעשייה, שתהפוך את המכוניות לאמצעי שינוע וקופסאות מתניידות, פודים. ככל שנהיגה אוטונומית תלך ותתפוס, נראה פישוט, סימפליפיקציה, של המכונית".
מה זה אומר? זה אומר שכל מיני חברות שיתעסקו בהפעלת אפליקציות או בהסעה של הרבה אנשים באמצעות הפודים האלה, לא יצטרכו את כל הבידול בין מותגי הרכב, אלא יהיו להם דרישות תקניות די אחידות לגבי הממדים של המכונית, מבנה הדלת, מערכת ההנעה, המקום שבו אפשר להציב את שלט הפרסומת או את המערכת המקושרת שתאפשר לעשות כסף מהנסיעות.
"יש יותר מדי חברות רכב," הוא ממשיך "למותג שלא יהיה לו ערך מיוחד לא יהיה יותר מקום. כשאנחנו טסים, אנחנו לא בוחרים לטוס בבואינג או באיירבאס, אנחנו בוחרים בבריטיש איירווייז או בקתאי פסיפיק".
אז מי יצליח לחמוק מהגורל האכזר של הסימפליפיקציה והאוטונומיה? לדעתו, אלה שיצליחו לתת ערך מוסף.
"בגבהים," הוא אומר "שם נמצאים מותגי היוקרה שמסוגלים להתאים את עצמם לסביבה, אלו שנותנים יותר הנאה או קצת חוויה של בריחה מהמציאות, שם נראה יותר הצלחה".
פאלמר מדבר על מותגי יוקרה, כי בשביל תגי המחיר של המכוניות שלו צריך שבע ספרות, אבל ברור שהוא מדבר על כל מי שיצליח לספק הנאה או בריחה מהמציאות. אין כאן אפילו עניין של גבוה או נמוך, כרגע רוב המכוניות שלהם נמוכות, אבל הם עובדים, כמובן, גם על קרוסאובר. כן, גם אסטון מרטין… אז… שנבין, המנכ"ל חושב שאלו שירצו את ההנאה או הבריחה כן ימשיכו לנהוג או לא ימשיכו לנהוג?
"בעלי הממון," כך פאלמר "ירצו מכוניות מיוחדות. עדיין יהיה להם פוד בחניה, אבל כשירצו לצאת לנהיגה, או כשירצו שיראו אותם, הם ירצו משהו שירגש אותם".
רגע, אז כל הסתירה הזאת, בין האהבה שלנו לקרוסאוברים לבין המעבר לנהיגה אוטונומית, זאת… לא סתירה בכלל?…
אגב, אובר באמת גורם לאנשים להשאיר את המכונית בבית ומשחרר את הסתימות האיומות האלה ממרכזי המטרופולינים האמריקאים? מחקרים שעשו בכמה ערים גדולות באמריקה גילו שלא רק שהוא לא עוזר, אלא אפילו מכביד ומגביר את הפקקים. רגע, מה? איך זה יכול להיות?
אולי מחקר שערכו בתחילת השנה בבוסטון יגלה קצת למה. אנשי התכנון המטרופוליני של העיר ערכו סקר בין קרוב לאלף משתמשי UBER. הם חיכו לאנשים האלה שייצאו מהמכונית ואז שאלו אותם את השאלה הבאה: "אם לא הייתם נוסעים עכשיו בשיתוף, מה היה אמצעי התחבורה שלכם?" קצת פחות מ-18%, בערך שישית ממשתמשי הנסיעות השיתופיות בבוסטון, אמרו שהיו נוסעים במכונית הפרטית והשאירו אותה בבית. כל היתר? הם העדיפו לוותר על הליכה ברגל, רכיבה באופניים או נסיעה בתחבורה ציבורית, לשלם פחות ולקבל מכונית פרטית, שתפנק אותם.
אוטוסטופ – הפינה על המקומות ששווה לנהוג אליהם
על ג'רמי קלארקסון, ההוא מטופ גיר וגרנד טור, זה שתמיד עושה שטויות עם מכוניות, מעצבן את כולם ומביא מאות מיליוני צופים לטלוויזיה, בטח שמעתם. אז שאלה: על איזה כביש בעולם הוא אמר את המשפט הבא: This is just astonishing, this road, I want to marry it and have its babies
לא, הוא לא אמר את זה על מעבר סטלביו המהמם באיטליה ולא על כביש טרולסטיגן המדהים בצפון נורבגיה. הוא אמר את זה על כביש חמת גדר – מבוא חמה, ממש כאן, בישראל. ההמלצה שלנו היא לקחת את מכונית הספורט שלכם, או קרוסאובר, או קורקינט, לכתוב בווייז "קיבוץ מעגן", אבל אל תכנסו לקיבוץ. סעו משם מזרחה, כלומר, תפרדו מהכנרת, סעו קצת ליד השטחים החקלאיים ותוך שתי דקות אתם שם.
זאת בעיקר עלייה, או ירידה, של 10 קילומטרים פחות או יותר בסך הכל, אבל יש בה כמה עשרות פניות ועיקולים שמחברים בין אזור חמת גדר, למרומי רמת הגולן, בתוך ממש כמה דקות. זה כביש צר, והתהום קוראת לנו כל הזמן, אבל עם כל עיקול גם מתגלה נוף חדש, פה החצבני הזורם, שם ישובי דרום הכנרת והכנרת עצמה ובין לבין, הסלעים הגעשיים שהולכים ומתגלים ככל שמתקרבים למרומי רמת הגולן, אם באים מלמטה.
ההגדרה של "כביש חווייתי" במילון? זה זה. אז, באמת, שווה לעלות מחמת גדר לגולן, או לרדת מהגולן למקום הכי מהביל בארץ? תלוי. אם אתם אוהבים יותר ללחוץ על דוושת ההאצה, תעלו. אם אתם לגמרי בקטע של ברקסים כל הדרך, אז גם תהנו מהנוף שהולך ונפתח לכיוון משולש הגבולות, עם ירדן וסוריה. בקיצור, אם אתם גרים בישראל, אתם חייבים להגיע לכביש הזה מתישהו. ואם תביאו לכאן תייר חובב נהיגה או נוף? הוא יאהב את ישראל קצת יותר. בטח גם ג'רמי קלארקסון מצביע בעדנו באו"ם. הוא לא, אבל זה כבר סיפור אחר.
