עושים תנ"ך

מעצם היותו יצירה תיאולוגית התנ"ך אינו כתוב כ"רומן רומנטי", אך למרות זאת ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.
האם בשם האהבה והאינטימיות, ממליץ המקרא לחשוף את הסודות שלנו? האם כדאי לגיבור להתחבר לנשים נוכריות ואם לא, מדוע הגיבור שלנו כל כך חושק בהן ומתפתה אליהן?
בחלק השלישי של סדרה אודות מערכות יחסים בין המינים בתנ"ך, אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על שמשון הגיבור – על סודותיו, נשותיו הפלישתיות וכמובן אהובתו דלילה – האישה אשר הביאה גם לקיצו המר.
האזנה נעימה,
יותם

עושים תנ"ך יוצאים לשטח – מספר המקומות אוזל – 5.4 עיר דוד ירושלים, ההרשמה כאן!

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים. האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות? בחלק השני בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א. בפרק נבחן את הזוגיות בין דויד למיכל – מיכל אוהבת את דויד, כך נכתב בפירוש. אך האם האהבה הדדית? כיצד מצייר הסופר המקראי את דמותה של מיכל הנסיכה המאוהבת אל מול דמותה של מיכל המלכה בערוב ימיה.
האזנה נעימה,
יותם

עושים תנ"ך יוצאים לשטח – 5.4 עיר דוד ירושלים, ההרשמה כאן!

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים.
האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות?

בחלק הראשון בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א. בפרק נשוחח ונבחן את הטקסט שהגדיר את מבנה האנושות בכללותה: האבן הראשונה בחומת מבנה המגדר – סיפורם של אדם וחוה.

האזנה נעימה,
יותם

עושים תנ"ך יוצאים לשטח – 5.4 עיר דוד ירושלים, ההרשמה כאן!

"אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני" אמרה היונה בסופו של הסיפור הקלאסי "דירה להשכיר" שחיברה לאה גולדברג.
שכנות טובה היא עניין חשוב – אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? אילו עמים שכנו מסביב?
בחלק השני נצא מהבניין שלנו ונתחיל לדבר על העמים בשכונה.
בפרק אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וחוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

האזנה נעימה,
יותם

עושים תנ"ך יוצאים לשטח – 5.4 עיר דוד ירושלים, פרטים מלאים בקרוב!

"אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני" אמרה היונה בסופו של הסיפור הקלאסי "דירה להשכיר" שחיברה לאה גולדברג.
שכנות טובה היא עניין חשוב – אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? מי היו הדיירים בבניין שנקרא "ארץ כנען" ואילו עמים שכנו מסביב?
האם כל העמים הנזכרים בתנ"ך הם אכן עמים שיש להם תימוכין היסטוריים-מחקריים? האם היו עמים שהתנ"ך לא מזכיר כלל? מי הם העמלקי? הפריזי? היבוסי והפלישתי ומה הקשר שלהם אלינו?בפרק הראשון מבין השניים, אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואת חוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

האזנה נעימה,
יותם

הסיפורים אודות האבות והאמהות כפי שמופיעים בספר בראשית הינם סיפורי הצלחה מסחררים מכל הבחינות- הצלחה ספרותית, רוחנית ותיאולוגית כאחד. מדובר בסאגה משפחתית שהיא סיפור אוניברסלי אודות התכונות הבסיסיות של האדם, ויותר חשוב- על היחס של אבות האומה עם אלוהיהם.

אבל האם מחזורי הסיפורים הללו מהווים תיעוד היסטורי של ראשית עם ישראל? האם אפשר בכלל להתייחס לאבות האומה בפן המחקרי-היסטורי? מתי התגבשו הסיפורים הללו והאם סדר האבות, כפי שיכול כל ילד לדקלם אברהם-יצחק ויעקב, הוא הסדר האפשרי הנכון של התרחשות הסיפורים,במידה והתקיימו?

בפרק זה, של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה סביב השאלות הללו בניסיון לברר מתי והאם סיפורי האבות ייתכנו ברצף ההיסטורי של התהוות עם ישראל הקדום.

האזנה נעימה,
יותם