חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי נדון בשאלות חשובות סביב החג שכולנו אוהבים: האם השנה באמת מתחילה בא' בתשרי כמו שלימדה אותנו הגננת? האם לפי התנ"ך יש לתקוע בשופר? מדוע חוגגים את החג במשך יומיים? והאם מדובר בכלל בחג יהודי מקורי?
אז בין ראש של דג, גרעיני רימון ותפוח בדבש – פרק מיוחד לשנה חדשה הבאה עלינו לטובה.
מסע סנחריב לכנען היה אירוע היסטורי חשוב במהלכו יצא המלך סנחריב למסע צבאי על מנת לטפל בקואליציית מרד שהתגבשה בצד המערבי של ממלכתו, שאחת החברות בה הייתה יהודה.
למרות שמדובר באירוע היסטורי, המידע אודותיו מגיע אלינו ממקורות שונים, ולפעמים גם סותרים. אז למי ניתן להאמין? איזה "עיתון" של התקופה מתאר את אשר התרחש קרוב יותר למציאות ההיסטורית: זה התנ"כי או זה שבאנאלים האשוריים? האם בכלל יש אמת היסטורית אחת? או שמא הכל בראי המתבונן, הכותב, העורך ובעל האינטרס? מה ניתן ללמוד מהבדלי הגרסאות של הדיווח על מסע המלחמה של סנחריב, על ממלכת יהודה ועל האימפריה האשורית ומלכה? מדוע בסופו של קרב לא נכבשה ירושלים, בירת יהודה? ומה היה ההסבר של כל אחד מהצדדים בעימות הצבאי לתוצאות המערכה?
מתארח: ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים
יוסף, בנו האהוב של יעקב, אבי ישראל, היפיפה והחכם אשר מצליח להרגיז את כולם.
על פי הסיפור המקראי עולה יוסף לגדולה בזכות הכריזמה והחוכמה שלו. דרכו אל הפסגה רצופת מכשולים ואתגרים.
הפעם ננסה להבין האם ניתן להשוות בין יוסף "שלנו" לנרקיסיוס היווני-רומי? מה מייצג מוטיב הנפילה בסיפורו של יוסף ואיך הוא תמיד מצליח לצאת מהבור? מדוע לכל אורך הסיפור מוזכרים בגדים אותם לובש ופושט יוסף? וגם, למה דמותו הוצגה בכוונה תחילה כנשית? על שאלות אלה ואחרות ננסה להשיב יחד עם הסופרת יוכי ברנדס.
בפרק ההמשך ליהושע וכיבוש הארץ פרופ' ישראל פינקלשטיין ואני נמשיך לדון בשאלות כמו: אם המיתוס נועד לשרת את יאשיהו מדוע הגיבור של הכיבוש אינו יהודאי? למה בסיפור הכיבוש אין התייחסות לשטחי הליבה של ממלכת ישראל? מה הם אותם שטחי ליבה ומדוע הם חסרים בסיפור יהושע? בסוף, ננסה להבין איך ההיסטוריה וסיפור כיבושי כנען מסתדרים (או לא…) האחת עם השני.
ספר יהושע מספר על מסע בזק צבאי במהלכו הובסו מלכי כנען, עובדי האלילים העוצמתיים בידי עם ישראל ואלוהיו. התוצאה של מסע כיבוש זה הייתה התנחלות שבטי ישראל בארץ המובטחת, זאת שהגיעו אליה אחרי דורות של שיעבוד במצריים ו-40 שנות נדודים במדבר.
כפי שכבר סיפרנו, ההנחה המקובלת היום במחקר היא שסיפור יציאת מצרים לא אירעה בדיוק כפי שהטקסט המקראי מתאר לנו. אך מה לגבי סיפור כיבוש כנען? האם צבא מרופט ועייף הנודד שנות דור במדבר יכול בכלל להיות חלק ממסע כיבושים הרואי כפי שהטקסט מתאר אותו? איך ערב רב שכזה יכול היה לעמוד, אם בכלל, מול המבצרים החזקים של מלכי כנען ולהביסם? האם ניתן להתייחס לספר יהושע כמייצג אמת היסטורית כלשהי? ואם לא – האם בכל זאת משוקעים בה זיכרונות כלשהם מעבר צבאי מפואר? מה מקור הסיפור?
בפרק זה, בו אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ננסה לברר שאלות מסובכות ומרתקות אלה לצד שאלות נוספות בנוגע לכיבוש ארץ כנען ע"י יהושוע בן-נון.
"על המחלות הקדושות" : מחלות בתפיסה המודרנית באות לרוב בצמוד לרפואה. אז מתי אפשר לדבר על רפואה כמושג? אילו מחלות מוזכרות בתנ"ך? מדוע במקרא רוב המחלות המוזכרות הן מחלות עור ומין? מה אפשר ללמוד על אותם אנשים שחלו בעת העתיקה? האם ניתן לזהות את שמות המחלות המופיעות במקרא גם כמחלות בנות זמנינו? בפרק מתארח פרופ' מאיר בר אילן, מהמחלקה לתלמוד ולתולדות עם ישראל ומומחה בהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה מאוניברסיטת בר אילן.
בפרק הקודם התבררה לנו עובדה מפתיעה לגבי התנ"ך: אין מדובר בספר אחד שנוסחו מקובע לחלוטין וזהה בכל מקום בעולם, אלא באסופת ספרים שכל אחד מהם ידוע מאז העת העתיקה בגרסאות שונות. מצד אחד, קריאת מפוכחת של המקרא בנוסח המסורה, שהתקדש ביהדות, מגלה עד מהרה שהנוסח הזה אינו חף מטעויות העתקה. מצד שני, מגילות מדבר יהודה אמנם השתמרו בצורה חלקית בלבד אבל הן מגלות לנו שספרי המקרא אכן היו זמינים – לפחות בסוף ימי בית שני – בשלל נוסחים השונים זה מזה ברב או במעט.
קבוצה חשובה ומאלפת של נוסחים שונים כאלה השתמרה לנו במעטה יווני במסגרת 'תרגום השבעים', שנוצר במקור בקרב יהודים אבל לימים התקדש בעיני הנוצרים. לפיכך, מי שחוקר את המקרא על יסוד נוסחו העברי המקובל בלבד מתעלם למעשה ממאגר עצום של נתונים אלטרנטיביים העשויים לשנות את מסקנותיו מן הקצה אל הקצה.
בפרק אני מארח את פרופסור נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת ת"א לשיחה על ספרות וספרים בעולם העתיק, תרגומי המקרא וכן נבצע "ארכיאולוגיה טקסטואלית" לטקסט מתהילים בניסיון להפריד בין שכבותיו השונות של הטקסט, בשאיפה להגיע אל שכבת הסלע התחתונה של הטקסט המקורי.
אנחנו רגילים לחשוב על התנ"ך כעל ספר אחד, הידוע בכל העולם בגרסה אחת בלבד. מסתבר שהגרסה המוכרת לנו כיום, "גירסת המסורה" היא ממש אינה הגירסה היחידה של הטקסט. בהנחה שעריכת התנ"ך התפרסה על פני שנים רבות מאוד – האם יש בידינו גרסאות עריכה קדומות יותר של הטקסט? מה אפשר ללמוד מהתרגומים העתיקים של הטקסט לגבי חלקים שנוספו או הושמטו בסופו של דבר מהנוסח המוכר לנו כיום? אילו טעויות נבעו מהעתקה ידנית של הספרים במהלך הדורות?
בפרק אני מארח את פרופסור נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת ת"א לשיחה על ספרות וספרים בעולם העתיק, טעיות העתקה בתנ"ך ותרגומי המקרא. נראה כיצד כל נוסח בפני עצמו, מהווה שיקוף של תקופתו ושל הקשרו התרבותי וההיסטורי.
נבצע "ארכיאולוגיה טקסטואלית" בניסיון להפריד בין שכבותיו השונות של הטקסט, כדי להסיר אותן בזו אחר זו עד שנגיע, בשאיפה, אל שכבת הסלע התחתונה של הטקסט המקורי.
פרופסור נועם מזרחי הוא מומחה במחקר פילולוגי של הספרות העברית הקדומה ולהיבטי הנוסח והלשון של ספרי המקרא על תרגומיהם העתיקים ושל מגילות מדבר יהודה.