לפני כמה שבועות בנינו תיבה גדולה, אספנו מאזינים (לאו דווקא בזוגות זוגות), הבאנו משוטים, יונה ואת חוקר המקרא שחר ענבר. יחד יצאנו להפלגה בים ה-zoom, כמקובל בזמן הקורונה, לעבר סיפור נוח והמבול.
האזנה נעימה,
יותם.
פודקאסטים מרתקים במגוון תחומים
לפני כמה שבועות בנינו תיבה גדולה, אספנו מאזינים (לאו דווקא בזוגות זוגות), הבאנו משוטים, יונה ואת חוקר המקרא שחר ענבר. יחד יצאנו להפלגה בים ה-zoom, כמקובל בזמן הקורונה, לעבר סיפור נוח והמבול.
האזנה נעימה,
יותם.
האם יש רבדים שונים בטקסט שבעזרתם אפשר להבין את דמותו של דוד המלך בצורות נוספות? האזינו לחלק השני מתוך השיחה עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנחנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.
האזנה נעימה,
יותם.
תמונות רבות מחייו של המלך הגדול בתנ"ך כולנו מכירים כמעט בע"פ- דוד מנגן לשאול, הניצחון על גלית, דוד ובת שבע, דוד ויהונתן ועוד ועוד. אבל האם הסיפורים הללו התרחשו באמת? האם אפשר לראות בתמונות אלה ובאירועים אחרים הקשורים לדוד המלך אירועים היסטוריים אמינים? האם הסיפור נכתב בימי דוד או בכלל בתקופה מאוחרת יותר? ומה לגבי רבדים אחרים המשוקעים בסיפור? האם ייתכן וקיימת מסורת מקבילה בה המקרא מייחס את הריגת גוליית דווקא לגיבור אחר? האזינו לפרק הראשון מתוך שניים עם פרופ' ישראל פינקלשטיין בו אנו מנסים להבין מה באמת מסתתר מאחורי אחד מהגיבורים הכי גדולים של המקרא.
האזנה נעימה,
יותם.
שנות שלטון מלכי ישראל ויהודה- שיטות החוקרים/ הדר הורן – http://www.daat.ac.il/daat/tanach/chronology/shiltonshitot.pdf
בתחילת החודש פורסם מחקר פורץ דרך שבמרכזו תגלית מפתיעה – ניתוח דנ"א של בעלי חיים, שמעורותיהם יוצרו קלפים של המגילות הגנוזות מקומראן, פתח צוהר חדש בחקר המקרא להבנת העולם הרוחני של היהדות בימי בית שני. לאור התגלית מערכת 'עושים תנ"ך' לא נשארה אדישה והקפצנו לאולפן, רגע לפני שהקורונה מכה שנית, את האמונים על מלאכת המחקר – פרופ' נועם מזרחי מהחוג למקרא ופרופ' עודד רכבי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, כדי לנסות ולשפוך אור על תעלומת המגילות הגנוזות ועל המחקר שהסעיר את הקהילה המדעית.
האזנה נעימה,
יותם.
קישורים מהפרק:
בפרקים הקודמים דיברנו על כך שגיבורי התנ"ך היו הרבה יותר צעירים ממה שהתקבע בזיכרון הקולקטיבי שלנו: למשל, מבוגרים עם זקן ארוך. אחד הכלים שמקבעים לנו את אותו זיכרון מעצב הוא האמנות. אבל מה בחרו האמנים לצייר או לפסל? אילו דמויות? אילו סצנות מהסיפור המקראי? ומדוע אותן דווקא? כדי לנסות ולברר את הקשר בין האמנות לתנ"ך נארח את ד"ר אפי זיו, סופר ומרצה לתולדות האמנות, נצרות ומיתולוגיה יוונית ומחבר הספר 'הצופן הנוצרי באמנות'.
האזנה נעימה,
יותם.
יצירות מהפרק:
adam and eve by albrecht dürer 1507
The Sacrifice of Isaac, 1602 by Caravaggio
moses by michelangelo
cappella padova by giotto
David by Donatello 1430
David by Michelangelo
David by Bernini
Bathsheba in the fountain By Peter paul Rubens 1635
Judith and the Head of Holofernes by gustav klimt 1901
Esther before Ahasuerus by Tintoretto 1547
Susanna and the Elders by Guido Reni
Belshazzar's Feast by Rembrandt 1636
The Holy Trinity by José de Ribera
בפרק שכולו על החיים עצמם, נצא לסיור יחד עם ד"ר ערן אריה, אוצר הארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון במוזיאון ישראל ירושלים, בניסיון להבין כיצד חיו בתקופת התנ"ך. מסענו יתחיל מהמרחב הציבורי דרך העיר, השכונה והרחוב ויגיע עד אל המרחב האישי – הבית והחדר.
האזנה נעימה,
יותם.
אם נשים את התיאולוגיה בצד, כבר דיברנו על כך בעבר שהטקסטים המופיעים במקרא, נאספו, נערכו נכתבו (ושוב נערכו…) במשך תקופה ארוכה. אמנם במחקר עדיין ניטש ויכוח מי כתב או ערך מה בדיוק הוציאו ומה הוכנס במקום לטקסט, ומתי זה בוצע. מה שכן כולם מסכימים זה שאנשים היו מעורבים בכתיבת הטקסטים הללו. וכשמדובר בבני אדם ממשמשים להם בערבוביה קנאה, שנאה, אהבה, פוליטיקה, אכזבה, שאיפה לכוח ושלטון – בליל של תכונות, רגשות והתנהגויות שבוודאי נכנסו בצורה כזו או אחרת גם לטקסט, לעיתים במודע ולעיתים לא. הפעם בעושים תנ"ך ניגע יחד עם ד"ר בועז סתוי בכמה צדדים אפלים נוספים של הנפש האנושית דרך אחד הסיפורים המשונים ביותר במקרא שבמרכזו אונס אכזרי, ביתור גופה ומלחמה עקובה מדם: סיפור פילגש בגבעה.
האזנה נעימה,
יותם.
בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות?
פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים.
האזנה נעימה,
יותם.