Podcast (osimpolitica): Download
בנובמבר האחרון חיסלה ישראל את באהה אבו אל-עטא, מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, לאחר כמעט 5 שנים שלא נקטה בפרקטיקה של חיסולים ממוקדים בגזרה הדרומית. אז למה הפוליטיקאים שלנו לא ממהרים להשתמש בשיטה הזו למרות שהדבר זוכה לפופולאריות בציבור? שאלנו את רונן ברגמן, חבר מערכת הניו יורק טיימס וידיעות אחרונות ומחבר הספר "RISE AND KILL FIRST", האם החיסולים הממוקדים משיגים את מטרתם? מתי חיסול ממוקד יוביל לסבב אלימות נוסף או למנהיגות קיצונית יותר? מתי יחסוך דווקא בחיי אדם? מה צריך להיות הקו האדום המוסרי שלנו? והאם לאורך השנים הכלי הזה יאפשר למנהיגים לזנוח את האפיק המדיני.
האזנה נעימה,
דפנה.
קישור לספר "RISE AND KILL FIRST" באמזון – https://www.amazon.com/Rise-Kill-First-Targeted-Assassinations/dp/1400069718
דף הבית של התכנית | iTunes | RSS Link
רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | אפליקציית עושים היסטוריה (אנדרואיד) | פייסבוק | טוויטר
שלום. בדרך כלל את מראיינת כמה אנשים מכמה זוויות שונות, אבל פה את משמיעה רק קול אחד, ויש פלח אוכלוסיה רחב מאד שנע באי נוחות, לא על העובדות שרונן מעלה, אלא על הנחות היסוד ובפרט ערכי היסוד שהוא מעלה. והוא מתייחס אליהן כאל מובן מאליו. למשל: כשהוא קובע מה מוסרי ומה לא, וכשהוא מביע את עמדתו השיפוטית על סיכולים ממוקדים. זה שהוא עוטף הכל ב-8 שנות מחקר ומעל 1000 מרואיינים, וריאיון נוגע ללב ככל שיהיה, לא הופכים אותו לאורים ולתומים. חבל שנזנחו בפרק הזה האיזון וההגינות, ההכרחיים בעת דיון ציבורי רגיש וחשוב.