Podcast (osimtanach): Download
הורדת הפרק (mp3)
בית המקדש – מה בין המיתוס, למציאות והטקסט המקראי עצמו? בפרק הקודם סיפרנו על מקורות הציווי של האל לבניית בית לעצמו, איפה נבנה, צורת המבנה וגודלו של הבית הראשון וכן על הבית השני לאחר התמ"א 38 שביצע בו המלך הורדוס. בפרק זה, חוקר המקרא שחר ענבר ואנוכי, נפסע ביחד על כנפי ההיסטוריה ונכנס לבית המקדש עצמו, ונביט סביבנו כ-2500 שנה אחורה.
האזנה נעימה,
יותם.
רשימת הפרקים המלאה
הרשמה לפודקאסט:
רשימת התפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקצייה לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר
רק הבהרה יש בעיה בהסבר של הכרובים, הגמרא בסוכה מדברת על הכרובים "פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו כרוב היינו אדום אפי רברבי ואפי זוטרא" הכוונה שכרוב הוא פני תינוק ולא שור ולגבי יחזקאל לא מופיע "כרוב" אלא פני אדם. הבהרה נוספת זו מחלוקת בגמרא מה קרה עם הארון אכן דעה אחת אומרת שהוא נגנז (יש סיפור מעניין על הרב גץ) אומנם דעה אחרת היא שהוא גלה לבבל.
אין בעיה בהסבר של הכרובים, ואומר לך למה:
יש בעיה לקבל הסברים מהגמרא שנכתבה בשנים 200-500 לספירה, על איך נראו פסלים בין 800 ל1100 שנים קודם לכן (בית מקדש שנחרב בשנת 586 לפנה"ס). בגמרא מקבילה בסוכה שאמורה היתה לתאר בצורה אמינה יותר דברים שקרו פחות ממאה שנה קודם לכן (בזמן מרד בר כוכבא) נכתב ש'א"ר יוחנן קול אדריינוס קיסר הורג בביתר שמונים אלף ריבוא' (אדריינוס הרג שמונה מאות מליון איש רק בעיר אחת, בביתר. בתקופה שעדיין לא נבנו רבי קומות…) ובגמרא אחרת בגיטין נכתב 'דאמר רב יהודה אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים' שזה בחישוב פשוט 360 מיליארד איש
ובמדרש רבה נכתב ש'תני רבי שמואל: עשרים וארבע פלטיות היו בירושלים וכל פלטיה ופלטיה עשרים וארבע מבואות וכל מבוי ומבוי עשרים וארבע שווקים ועל כל שוק ושוק עשרים וארבע שקקים ועל כל שקק ושקק עשרים וארבע חצרות ועל כל חצר וחצר עשרים וארבע בתים וכל חצר וחצר היתה מוציאה עם כפלים כיוצאי מצרים' כלומר 9,555,148,800,000 או במילים אחרות- תשעת אלפים חמש מאות מיליארד אנשים, או תשע וחצי טריליון איש.
שזה בערך פי אלף ממספר האנשים היום בכל כדור הארץ.
וכל זה בירושלים
אז אני מעדיף להסתמך על ממצאים ארכאולוגים אמינים של כרובים (KIRIBU, דמויות שומרים שנמצאו במקדשים רבים במספוטמיה) ולא על הגמרא בסוכה
כמו כן יחזקאל מדבר כמה פעמים על כרובים כשהתייחס לחיות בעלות הכנפיים הרבות ולא כדבריך
" וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו" ( יח' ט' ג')
"וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל-בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל אֶל-תַּחַת לַכְּרוּב וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ גַחֲלֵי-אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַכְּרֻבִים, וּזְרֹק, עַל-הָעִיר" (שם י' ב')
"וְקוֹל, כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים–נִשְׁמַע, עַד-הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה: כְּקוֹל אֵל-שַׁדַּי, בְּדַבְּרוֹ" (שם י' ה')
"וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יח' י' ח')
"וַיֵּרֹמּוּ הַכְּרוּבִים הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר כְּבָר" (שם י' טו')
"הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה" (שם י' כ')
וכן הלאה
כמו כן, בעיה להבין מיחזקאל איזו צורה היתה להם כי מצד אחד הוא כותב למשל "וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים אֵצֶל הַכְּרוּבִים–אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד, וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד" כלומר שהתואר של החיות כולן היה 'כרובים' ומדגיש 'וּמַרְאֵיהֶם–דְּמוּת אֶחָד, לְאַרְבַּעְתָּם: כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן, בְּתוֹךְ הָאוֹפָן' מצד שני כותב "וְאַרְבָּעָה פָנִים, לְאֶחָד: פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב, וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם, וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה, וְהָרְבִיעִי פְּנֵי-נָשֶׁר" אז שוב, צריך עדות חוץ מקראית חוץ תורנית כדי לפצח את הבעיה.
לגבי הארון, אתה צודק. אכן, יש דעות שונות
בברכה,
שחר
הבדיחות על וואקף משכיחות את המצב האבסורדי לא מדינת ישראל לא שולטת במקום מרכזי בלב בירתה
בסוף הדקה השישית: וורמס = Worms עיר בגרמניה הידועה בחיים היהודים הנרחבים שהיו בה, יחד עם שתי הערים האחרות שמרכיבות את השם שום: שפאייר (משם בא שם המשפחה שפירא), וורמס (וורמייזה) ומיינץ (מגנצא). אמנם כתוב בW אבל נקרא ככל W בגרמנית כV באנגלית. מכיון שרש״י חי ועבד שם, כדאי לדעת לבטא אותן נכון.
ועוד בקשה מיותם: בפועל:
בְּפֹעַל אם הב׳ בשוא, אין בפ׳ דגש BeFoal
אם הב׳ בפתח, בגלל שהוא מכיל את ה׳ הידיעה, יש בפ׳ דגש BaPoal כמו תמיד אחרי ה׳ הידיעה
האמירה שאם הרבנים היו מצטרפים לבית המקדש של יוליאנוס ההיסטוריה היהודית היתה משתנה לחלוטין היא די מופרכת.
הרי יוליאנוס בעצמו מת כעבור שנה והפרויקט נעצר ממילא. גם אם נניח שאם היו מצטרפים וביהמ"ק היה נבנה הרוב הנוצרי של ירושלים היה הורס אותוואם לא הוא אז הכיבוש המוסלמי שאחריו.
לא מהבחינה שהמקדש היה מחזיק מעמד, אלא שהאליטות ביהדות היו משתנות וזה היה משפיע על ההתפתחות שלה. באותן שנים נכתבו התלמוד הבבלי והירושלמי ועיקר ההשפעה היתה בידי הרבנים, מקדש היה מחזיר את השליטה לכהנים
גם אמירה שרבנים לא רצו בניין המקדש זו השערה ללא ביסוס, יש הסברים אחרים למה האירוע הז וכן מרד גאוס לא מוזכר
גם לנשים מותר להיכנס לעזרת ישראל אלא שהן לא היו תדירות שם.
תוספות קידושין נ עמ' ב' ד"ה וכי